“זהות” היא התכונות, האמונות, או המאפיינים או המצב הכלליים שהופכים אדם או אנשים שונים מאחרים ועל פיהם הם בוחרים להזדהות. הזיהוי יכול להיות אתני, דתי, תרבותי, מיני, או שילוב של אלה או אחרים. זהות קולקטיבית, בפרט, היא מבנה חברתי אשר עשוי להיות או לא להיות בהתאמה עם המציאות שלפיה האנשים המרכיבים את הזהות האמורה מזהים את עצמם. ה”פוליטיזציה של הזהות” היא הבחירה הפוליטית הנעשית על ידי אותם יחידים או קבוצות, על ידי יחידים או קבוצות אחרות, על ידי תנועות חברתיות-פוליטיות, או על ידי מדינות, לקחת בחשבון את הזהות בעת בחירת אפשרויות והחלטות פוליטיות. הפוליטיזציה של הזהות מביאה בהכרח לאפליה, או אפילו זהה לה, שכן הבחירה לא להפלות על בסיס זהות פירושה הוצאת הזהות מהפוליטיקה, כלומר, דה-פוליטיזציה של הזהות. דוגמאות לאידיאולוגיות פוליטיות או תנועות או מדינות העושות פוליטיזציה של הזהות כוללות:

• הבעת הערכה או רצון טוב כלפי, או עוינות או דעות קדומות כנגד, יחידים או קבוצות על בסיס זהותם
• הבעת דעה או טענה כי יחידים או קבוצות עדיפים או נחותים מאחרים בכל דרך שהיא, על בסיס זהותם
• הבעת דעה או טענה כי יחידים או קבוצות ראויים, או בלתי ראויים, לזכויות או לפריבילגיות מסוימות, על בסיס זהותם
• הענקת או שלילת זכויות או פריבילגיות (כגון חינוך, עבודה, דיור, בעלות על קרקעות, חופש תנועה, תושבות, אזרחות או אחרים) על בסיס זהות
• להיות או לטעון בלעדיות או מעין בלעדיות לזהות מסוימת

הפוליטיזציה של הזהות מצאה את מקומה במרכז הפוליטיקה וההיסטוריה של המין האנושי מאז המאה ה-15, כאשר מודל “מדינת הלאום” הזהותית התגבש באירופה ויוצא לעולם ה”לא מתורבת” באמצעות קולוניאליזם: בעוד שמהגרים ופליטים מצטרפים לפוליטיקות קיימות, מתיישבים כגון אלה יצרו משטרים חדשים שהעדיפו את הזהות “שלהם” על פני זהויות אחרות. התוצאה של פוליטיזציית הזהויות הזו הייתה מאות שנים של הפרדה חוקית, פוליטית, כלכלית ותרבותית, אפרטהייד, עבדות, עקירה המונית, טיהור אתני, רצח עם וזוועות אחרות.

אימוץ גישת “זכויות האדם” או גישה משפטית או מוסרית אחרת לפשעים כאלה אינו מספיק, שכן הוא עשוי לטפל בסימפטום ולא במחלה, על ידי שפיטת הפשעים או מבצעיהם מבלי לשפוט את הפרויקט הפוליטי שגרם, הצדיק ו/או אפשר את הפשעים האמורים. אכן, המודל הלאומני-קולוניאליסטי העושה פוליטיזציה של הזהות יכול רק להזיק, מהסיבות הבאות:

• מכיוון שחברות מורכבות מיחידים שיש להם זהויות מגוונות, פוליטיזציה של זהות יכולה רק לפרק את החברה ממנה היא נובעת, או שיש לה אינטראקציה איתה. פוליטיזציה של זהות יכולה רק ליצור פלגים, כתות או מדינות אשר מתחרים, או אפילו לוחמים, זה בזה.
• זהות היא מבנה חברתי, ולכן קבוצות זהויות אינן קבוצות אינטרס ממשיות (כגון, למשל, תעשיינים, חקלאים, סטודנטים, משפחות בעלות הכנסה נמוכה וכו’); פילוח חברתי על פי זהויות אינו מתיישב עם האינטרסים הממשיים של האזרחים או של קבוצות האינטרסים בחברה, מה שמוביל לנרטיבים פוליטיים, שיחים, תוכניות ומדיניות שאינם מתיישבים עם פילוח החברה על בסיס צרכיה, ולכן אינם מתחשבים כלל בצרכים אלה.
• הפוליטיזציה של הזהות יוצרת סתירות: תנועות פוליטיות או מנגנונים שבחרו לעשות פוליטיזציה של זהות מתמודדים עם הנטל של הצורך להגדיר אותה, אולי אפילו עם הצורך ליצור מבנים חברתיים שלא היו קיימים בעבר או שהיו קיימים באופן שולי, כמו גם עם הנטל הנובע מכך שיש צורך לכפות אותה על הפרטים או האוכלוסיות שאולי בחרו להזדהות אחרת.
• הפוליטיזציה של הזהות עשויה שלא להסתיים בזהויות הפוליטיות המקוריות, ולעתים קרובות היא נוטה ליצירת תת-זהויות, ובכך מפלגת עוד יותר את החברה על ידי פיצול קבוצת הזהויות המקורית עצמה, לעתים בדרכים אלימות. הדבר נכון במיוחד כאשר דומיננטיות ו/או הומוגניות מושגת על ידי קבוצת זהויות מסוימת ולכן זהותה הראשונית כבר אינה מייחדת את הפרטים שלה מספיק כדי להצדיק את המשכה. הערך של הזהות הוא תמיד מול ה”אחר”.

האמור לעיל חל, כמובן, על מדינת ישראל, המפרידה על בסיס זהות בין יהודים לא-אזרחים ואזרחים לא-יהודים, תושבים יהודים ותושבים לא-יהודים, ובין אזרחים יהודים ואזרחים לא-יהודים. גישה פוליטית המתמקדת בהבטחת זכויותיו של העם הפלסטיני, או בפשעיהם של מנהיגי ישראל או של ישראל, מבלי לשפוט את הפוליטיזציה של הזהות של הציונות, לוקה בחסר. יתר על כן, הציונות אינה הפרויקט היחיד באזור של פוליטיזציה של זהות; המארוניזם, הערביות, והאיסלמיזם הם דוגמאות נוספות לכך. בהצגת תוכנית פוליטית לדה-פוליטיזציה של הזהות, דהיינו המעבר למדינה חילונית, דמוקרטית ולא-זהותית בפלסטין, יוזמת “מדינה דמוקרטית אחת” מציעה מודל פוליטי שהוא האנטיתזה הבסיסית, לא רק לציונות, אלא למודל מדינת הלאום הקולוניאלית ויסודותיה האידיאולוגיים, מעבר לגבולות פלסטין.

הירשמו כדי להביע תמיכה בפתרון המדינה הדמוקרטית האחת.

שתף את הנושא הזה באמצעות